1אך מעין ובור מקוה מים המחוברים לקרקע אין מקבלין טומאה. כדתנן בריש מסכת מקואות גובאין שנפל לתוכן המת או שהלך בהן הטמא ושתה טהור אחד מי גבאים ואחד מי בורות שיחין ומערות ומי תמציות שפסקו ומקואות שאין בהם ארבעים סאה בשעת הגשמים הכל טהור ומפרש טעמא בתוספתא מפני שאין המים שבגובאים ושבבורות שיחין ומערות עלולין לקבל טומאה עד שיתלשו וזהו אליבא דרבי יהודה ורבי יוסי דאמרי טומאת משקין מן התורה דדרשי קרא דוכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא בטומאה ממש אבל לרבי אלעזר דאמר אין טומאה למשקין כל עיקר וקרא דוכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא בהכשר קמיירי כדאיתא בפ"ק דפסחים צ"ל דקרא דאך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור בטהרת הטובל בהן קמיירי כדתניא בת"כ לא בטהרת עצמן וזהו שכתוב אחר זה ועוד יש לך ללמד יהיה טהור הטובל בהן מטומאתו אך מלשון ועוד לא משמע הכי דמלשון ועוד משמע ששני דברים למדנו ממקרא זה לא האחד מהם על דעת רבי יהודה והאחד על דעת רבי אלעזר דאם כן וי"א יהיה טהור הטובל מטומאתו מיבעי ליה ושמא י"ל דרבי יהודה גופיה דדריש ליה להאי קרא בטהרת המים דריש ליה נמי בטהרת הטובל בהן דשקול הוא ויבאו שניהם:2ונוגע בנבלתם יטמא אפילו הוא בתוך מעין ובור ונוגע בטומאה יטמא. בת"כ דהאי קרא יתירא הוא דכבר כתב לעיל מיניה כל הנוגע בהם במותם יטמא ולא אתא אלא למדרש מיניה דאפילו הוא בתוך המים של מעין ובור ונגע בטומאה אין המקוה מצילתו מידי טומאה והכי דרשינן ליה אך מעין ובור מקוה מים הטמא הטובל בהן טהור אבל הטהור העומד בתוכן אם נגע בשרץ הנופל בתוכו יטמא:3שלא תאמר אם מטהר את הטמאים מטומאתה ק"ו שיציל את הטהור מליטמא. אבל בתורת כהנים שנו שהייתי אומר הואיל והארץ מעלה את הטמאים מטומאתן והמקוה מעלה את הטמאים מטומאתן מה הארץ מצלת את הטהורים מליטמא אף מקוה יציל את הטהורים מליטמא ת"ל ונוגע בנבלתם יטמא אפילו הם בתוך המים פי' הואיל והארץ מעלת את הטומאה שהיא מטהרת האוכלים הטמאים בהשרשה כדתניא מניין לזרעים שזרען שטהרו ת"ל אשר יזרע טהור הוא מה הארץ מצלת את הטהורים מליטמא שהיא מצלת על הזרעים בעודן מחוברין בה שלא יקבלו טומאה ולא ידעתי למה הניח הרב הבריתא הזאת והביא אותו בק"ו ועוד היכן מצא הק"ו הזה שכתב הוא ועוד שזה הק"ו יש להשיב עליו אפר פרה תוכיח שמטהרת את הטמאים ואינה מצלת את הטהורים מליטמא אבל אדרבה מטמאה אותו אף אני אביא את המקוה אע"פ שהוא מטהר את הטמא לא יציל את הטהור מליטמא:
